הקשר בין מבנה העין לתכנון מבנים בהשראת מפת העין
ההתייחסות אל מפת העין כאל הארכיטקטורה הטבעית של הגוף בכלל והעין בפרט
מפת העין היא שיטה המתייחסת לקשתית העין בתור מפה המשקפת את הגוף כולו.
באירידיולוגיה, כל אזור בקשתית קשור לאיבר מסוים, והעין נתפסת כמערכת חכמה המעניקה מידע על מצבו הפיזי והנפשי של האדם.
באופן דומה, האדריכלות עוסקת בתכנון מפות מבנים, שבהן לכל חלק במבנה יש תפקיד משמעותי המשרת את דייריו.
כשם שמפת העין מספקת תמונת מצב של הגוף, כך גם תוכנית אדריכלית מציגה את מבנה החללים ותפקודיו המגוונים של כל חלק במבנה.
לקריאה נוספת:
העין כמודל לתכנון אדריכלי
בדיוק כפי שהעין מתוכננת לקלוט ולעבד אור, כך גם מבנים ארכיטקטוניים נשענים על עקרונות של תאורה טבעית, פתחים וכמובן אוריינטציה סביבתית.
הקרנית בעין משמשת כמסנן אור, בדומה לחזית המבנה השולטת על כמות ועוצמת האור החודרת פנימה.
האישון, הפועל כמו פתח דינמי המשתנה בהתאם לתנאי תאורה, דומה לחלונות עם תריסים מתכווננים המאפשרים ויסות של אור טבעי בתוך מבנים.
במובן זה, ניתן לראות את מפת העין כמעין השראה לתכנון חכם של מבנים המגיבים לתנאים משתנים.
תכנון מבנים בהתבסס על צורות אורגניות
אחת המגמות המרתקות באדריכלות המודרנית היא תכנון מבנים המבוססים על צורות טבעיות, כולל מבנה העין.
צורת העין – עגולה, סימטרית ויעילה – היוותה השראה לעיצובים של כיפות, אצטדיונים ומבנים בעלי זרימה אורגנית.
מבנים אלה נועדו למקסם את השימוש בחלל ובאנרגיה תוך שמירה על אסתטיקה פונקציונלית.
כמו שמפת העין חושפת את יחסי הגומלין בין האיברים השונים בגוף, כך תכנון אורגני מחפש ליצור קשר הרמוני בין חלקי המבנה והסביבה.
מפת העין – תוכנית הנדסית של הגוף והחלל
בדומה לאדריכלים שמשתמשים בתוכניות לבניית מבנים, אירידיולוגים רואים את המפת של העין כמו מפה מפורטת של גוף האדם.
כל חלק בקשתית לפי האירידיולוגיה מייצג איבר או מערכת בגוף, בדומה לחלוקת חדרים ופונקציות במבנה.
בדיוק כפי שאדריכלים מזהים בעיות בתכנון ומבצעים התאמות, כך ניתן להיעזר במפת העין כדי לאתר אזורים בגוף הדורשים תשומת לב מיוחדת.
קשר בין עיצוב סביבתי לבין ראייה פיזיולוגית
בעולם האדריכלות, לתכנון סביבתי יש משמעות רבה – שימוש באור טבעי, זרימת אוויר ויצירת חללים הנוחים לחיים ולעבודה.
תכנון זה מבוסס על הדרך שבה אנו רואים את העולם ומתאימים את עצמנו אליו.
בעין, תנועת האור והיכולת להתמקד בעצמים קרובים ורחוקים היא מנגנון מופלא המאפשר הסתגלות לתנאים משתנים.
אדריכלים משתמשים בגישה דומה כאשר הם מתכננים מבנים שיתאימו לצרכי המשתמשים ותנאי השטח.
מפת העין משמשת כאן כמטאפורה לתכנון גמיש ודינמי.
אירידיולוגיה ותכנון עירוני – מבט הוליסטי על מבנים ומערכות
אם נבחן את העיר כמערכת חיה ונושמת, נוכל לראות דמיון רב בין תכנון עירוני לבין מפת העין.
בעיר קיימות מערכות תחבורה, אזורי מגורים, שטחים ציבוריים ותשתיות, הפועלים יחד בהרמוניה – ממש כפי שהעין כוללת שכבות שונות של רקמות, כלי דם ותאי עצב הפועלים יחד ליצירת ראייה תקינה.
תכנון עיר חכם, כמו מפת העין, מבוסס על הבנה של קשרי הגומלין בין חלקי המערכת ודורש ראייה הוליסטית.
מפת העין כמודל לעיצוב פנים ובחירת צבעים
בתחום עיצוב פנים, צבעים וצורות משפיעים על האווירה הכללית של החלל.
אירידיולוגיה חוקרת כיצד דפוסים וצבעים על הקשתית משקפים מצבים פיזיים ונפשיים, והעין עצמה מהווה מודל להרמוניה צבעונית.
צבעים טבעיים ורכים, המדמים את גווני העין, יכולים לשמש בהשראת מפת העין לעיצוב חללים מרגיעים ונעימים לשהייה.
גם באדריכלות, שילוב חומרים טבעיים וצבעים רכים יוצר מרחבים שנעים לעין ולנפש.
מפת העין כמשל לאדריכלות מתקדמת
הקשר בין אירידיולוגיה לאדריכלות מצביע על כך כי שתי הדיסציפלינות מתמקדות ועוסקות בזיהוי דפוסים ותכנון חכם של מערכות מורכבות.
מפת העין מסייעת להבין את מבנה הגוף, ממש כפי אשר תכנון ארכיטקטוני מדויק מאפשר בניית חללים פונקציונליים ויעילים.
ההבנה כי שני התחומים נשענים על עקרונות דומים – זיהוי סימטריה, תגובה לתנאים סביבתיים ויצירת הרמוניה בין חלקי המערכת – יכולה לשמש השראה למעצבים, ארכיטקטים מהנדסים וגם מומחי נטורופתיה העוסקים בבריאות הגוף והנפש כאחד.
